בס״ד

פרק א׳

פרק ראשון

מעשה ברבי אליעזר בן הורקנוס שהיו לאביו חורשים הרבה והיו חורשין על גבי המענה. והוא היה חורש בטרשין. ישב לו והיה בוכה. אמר לו אביו מפני מה אתה בוכה שמא מצטער אתה שאתה חורש בטרשין. עכשיו אתה חורש עמנו על גבי המענה. ישב לו על גבי המענה והיה בוכה. אמר לו אביו מפני מה אתה בוכה שמא מצטער אתה שאתה חורש על גבי המענה. אמר לו לאו. ולמה אתה בוכה. אמר לו שאני מבקש ללמוד תורה. אמר לו והלא בן עשרים ושמונה שנים אתה ואתה מבקש ללמוד תורה. אלא קח לך אשה והוליד בנים ואתה מוליכן לבית הספר. עשה שתי שבתות ולא טעם כלום עד שנגלה לו אליהו זכור לטוב. אמר לו בן הורקנוס למה אתה בוכה. אמר לו מפני שאני מבקש ללמוד תורה. אמר לו אם אתה מבקש ללמוד תורה עלה לירושלים אצל רבן יוחנן בן זכאי. עמד והלך אצל רבן יוחנן בן זכאי ישב לו והיה בוכה. אמר לו מפני מה אתה בוכה. אמר לו מפני שאני מבקש ללמוד תורה. אמר לו בן מי אתה ולא רצה להגיד לו. אמר לו מימיך לא למדת קריאת שמע ולא תפלה ולא ברכת המזון. אמר לו לאו. אמר לו עמוד ואלמדך שלשתן. ישב והיה בוכה. אמר לו בני מפני מה אתה בוכה. אמר לו מפני שאני מבקש ללמוד תורה. והיה אומר לו שתי הלכות כל ימי השבוע והיה חוזר לו עליהן ומדבקן. עשה שמנה ימים ולא טעם כלום עד שעלה ריח פיו לפני רבן יוחנן בן זכאי והעמידו מלפניו. ישב והיה בוכה. אמר לו מפני מה אתה בוכה. אמר לו שהעמדתני מלפניך כאדם שמעמיד מלפניו מוכה שחין. אמר לו בני כשם שעלה ריח פיך מלפני כך יעלה ריח חקי תורה מפיך לשמים. אמר לו בן מי אתה. אמר לו בן הורקנוס אני. אמר לו והלא בן גדולי עולם אתה ולא היית מגיד לי. אמר לו חייך היום אתה סועד אצלי. אמר ליה כבר סעדתי אצל אכסניא שלי. אמר לו ומי הוא אכסניא שלך. אמר לו רבי יהושע בן חנניה ורבי יוסי הכהן. שלח ושאל לפני אכסניא שלו אמר להם אצלכם סעד אליעזר היום. אמרו לו לאו והלא יש לו שמונה ימים שלא טעם כלום. אחרי כן הלכו רבי יהושע בן חנניה ורבי יוסי הכהן ואמרו לרבן יוחנן בן זכאי והלא יש לו שמונה ימים שלא טעם כלום:

באור מספיק

פרק א

שהיו לאביו חורשים. פירוש שהיו לו עבדים ופועלים שהיו חורשים בקרקעות שלו:

המענה. הוא הקו אשר מקוה אותו המחרישה על אורך השדה (תוי״ט אהלות פרק י״ז משנה א׳ ד״ה מענה):

טרשין. סלעים שאין עושין פירות (רש״י סוטה ל״ד ע״ב):

עשרים ושמונה שנים אתה. באבות דרבי נתן שם הגי׳ כ״ב שנים:

ולא טעם כלום. במדרש שם איתא שהיה אוכל קוזזות אדמה עד שעשה פיו ריח רע, וכן כוונתם בפדר״א ולא טעם, שלא אכל דבר שיש לו טעם:




אין פרושים.

לפרש

כדי לפרש צריך להתחבר.