בס״ד

פרק ד׳

פרק רביעי

בשני ברא הקב״ה את הרקיע והמלאכים ואשו של בשר ודם ואשו של גיהנם. והלא השמים והארץ נבראו ביום ראשון שנאמר [בראשית א׳, א׳] בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ ואיזה רקיע ברא ביום שני רבי אליעזר אומר הרקיע שעל ראשי ארבע החיות שנאמר [יחזקאל א׳, כ״ב] ודמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח הנורא. ומה הוא כעין הקרח הנורא. כאבנים טובות ומרגליות והוא מאיר על כל השמים כנר שהוא בבית וכשמש שהוא מאיר בגבורתו בצהרים שנאמר [דניאל ב׳, כ״ב] ונהורא עמיה שרי. וכמוהו הצדיקים עתידין להאיר לעתיד לבוא שנאמר [דניאל י״ב, ג׳] והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ואלולי הרקיע היה העולם נבלע מן המים שלמעלה ממנו מים ולמטה ממנו. ויהי המבדיל בין מים למים שנאמר [בראשית א׳, ו׳] ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים. ויהי מבדיל בין מים למים בין מים העליונים למים תחתונים. המלאכים שנבראו ביום השני כשהן נשלחין בדברו נעשין רוחות וכשהן משרתים לפניו נעשין של אש שנאמר [תהלים ק,ד, ד׳] עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט. ד׳ כתות של מלאכי השרת מקלסין לפני הקב״ה. מחנה ראשונה של מיכאל מימינו. מחנה שנייה של גבריאל שמאלו. מחנה שלישית של אוריאל מלפניו. מחנה רביעית של רפאל מלאחריו. ושכינתו של הקב״ה באמצע. והוא יושב על כסא רם ונשא גבוה ותלוי למעלה באויר. מראות כבודו כעין החשמל שנאמר [יחזקאל א׳, כ״ז] וארא כעין חשמל, ועטרה נתונה בראשו וכתר שם המפורש על מצחו ועיניו משוטטות בכל הארץ חציה אש וחציה ברד מימינו חיים ומשמאלו מות ושבט של אש בידו ופרוכת פרושה לפניו ושבעה מלכים שנבראו מתחלה משרתים לפניו לפנים מן הפרוכת והוא הנקרא פרגוד והדום רגליו כאש וברד ותחת כסא כבודו כאבן ספיר. ואש מתלקחת סביבות לכסאו. צדק ומשפט מכון כסאו שבעה ענני כבוד סובבים אותו ואופן הגלגל וכרוב וחיה נותנין לפניו שבח. ודמות כסאו כעין ספיר של ארבע רגלים וארבע חיות הקודש קבועים על כל רגל ורגל. ארבע פנים לאחד וארבע כנפים לאחד מהם שנאמר [יחזקאל א׳, ו׳; י׳, כ״א] וארבע כנפים והם הן הכרובים. וכשהוא מדבר פני המזרח מדבר מבין שני הכרובים פני אדם. וכשהוא מדבר פני הדרום מדבר מבין שני הכרובים פני אריה [ס״א השור]. וכשהוא מדבר פני המערב מדבר מבין שני הכרובים פני שור. וכשהוא מדבר פני צפון מדבר מבין שני הכרובים פני נשר ולעומתם האופנים וגלגלי מרכבה. וכשהוא יושב יושב על כסא רם ונשא. וכשהוא משקיף על הארץ מרכבותיו על האופנים ומקול זעקת גלגלי המרכבה ברקים ורעמים יוצאין לעולם. כשהוא בשמים רוכב על עב קל שנאמר [תהלים י״ח, י,א] וירכב על וגו׳ וכשהוא ממהר דואה על כנפי רוח שנאמר [תהלים י״ח, י״א] וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח. והחיות עומדות אצל כסא כבודו ואין יודעות מקום כבודו והחיות עומדות ביראה ובאימה ברתת ובזיע ומזיעת פניהם נהר של אש מושך ויוצא לפניו שנאמר [דניאל ז׳, י׳] נהר דינור נגיד ונפיק מן קדמוהי. שנים שרפים עומדים אחד מימינו של הקב״ה ואחד משמאלו שש כנפים שש כנפים לכל אחד ואחד בשתים יכסה פניו שלא יביטו פני השכינה ושנים מכסים רגליהם שלא יראו פני שכינה כדי לשכח עמידת רגל עגל ובשתים מעופפים ומעריצים ומקדישים את שמו הגדול זה עונה וזה קורא ואומרים [ישעיה ו׳, ג׳] קדוש קדוש קדוש ה׳ צבאות מלא כל הארץ כבודו והחיות עומדות אצל [ס״א כסא] כבודו ואינן יודעות מקום כבודו עונות ואומרות בכל מקום שכבודו שם ברוך כבוד ה׳ ממקומו וישראל גוי אחד בארץ שהם מיחדים שמו תמיד בכל יום עונים ואומרים [דברים ו׳, ד׳] שמע ישראל ה׳ אלהינו ה׳ אחד והוא משיב לעמו ישראל אני ה׳ אלהיכם המציל אתכם מכל צרה:

באור מספיק

ואשו של גיהנם. ומ״ש לעיל פרק ג׳ שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם כו׳ וגיהנם. מסקנת הש״ס (פסחים נ״ד א׳) שהיינו חללו של גיהנם, ואשו של גיהנם נברא ביום שני כמ״ש פה וכ״ה תנחומא סדר חיי שרה:

מלאכיו רוחות. פירוש כשהם מלאכיו היינו שלוחיו שהולכים בשליחותו נעשים רוחות:

מחנה ראשונה מיכאל מימינו כו׳. על פי המדרש הזה נתיסד מה שאנו אומרים מימינו מיכאל כו׳:

וירכב על וגו׳. ט״ס הוא וצ״ל שנאמר (ישעיה י״ט) הנה ה׳ רוכב על עב קל:

לשכח עמידת רגל עגל. דכתיב במלאכים וכף רגליהם ככף רגל עגל (יחזקאל א׳) וכ״ה במדרש שם. ובחגיגה איתא דלאחר החורבן נתמעטו אותם הכנפים:

ובשתים מעופפים. כו׳ בחגיגה שם אמרו ובשתים יעופף דאמרי בהו שירה מדכתיב ובשתים יעופף וקרא זה אל זה, ופרש״י אלמא הנך נינהו דאמרו בהו שירה שמקשקשות בקול כנפים:

והחיות עונות ואומרות. כצ״ל והשאר נמחק ונמשך זה מלעיל:




אין פרושים.

לפרש

כדי לפרש צריך להתחבר.