בס״ד

פרק ה׳

פרק חמישי

בשלישי היתה כל הארץ מישור כבקעה והיו המים מכסים על פני כל הארץ. וכשיצא הדבור מפי הגבורה [בראשית א׳, ט׳] יקוו המים עלו מקצות הארץ ההרים והגבעות ונתפזרו על פני כל הארץ ונעשים עמקים על תוכה של ארץ ונתגלגלו המים ונקוו לעמקים שנאמר [בראשית א׳, י׳] ולמקוה המים קרא ימים מיד נתגאו המים ועלו לכסות הארץ כבתחלה עד שגער בהם הקב״ה וכבשן ונתנן תחת כפות רגליו ומדדם בשעלו שלא להוסיף ולא לגרוע ועשה חול גבול לים כאדם שהוא עושה גדר לכרמו וכשהן עולין ורואין את החול לפניהם חוזרין לאחוריהם שנאמר [ירמיה ה׳, כ״ב] האותי לא תיראו נאם ה׳ אם מפני לא תחילו אשר שמתי חול גבול לים. עד שלא נקוו המים נבראו המאורות ותהומות ואלו הן התהומות אל שמתחת לארץ שהארץ על התהומות נרקעת כאניה שהיא צפה על בלב ים כך הארץ מרוקעת על המים שנאמר [תהלים קל״ו, ו׳] לרוקע הארץ על המים ופתח לגן עדן פתח בה והוציא ממנה נטעים על פני כל הארץ כל מיני עץ אילן עושה פרי למינו וכל מין עשב ודשא נטע מהם ובהם זרעם על הארץ שנאמר [בראשית א׳, י״א וי״ב] אשר זרעו בו על הארץ וגו׳ וערך שלחן לבריות עד שלא נברא העולם שנאמר [תהלים כ״ג, ה׳] תערוך לפני שלחן וכל המעינות עולין מן התהומות להשקות כל הבריות רבי יהושע אומר עוביה של ארץ מהלך ששים שנה ותהום אחד שהוא אצל גיהנם נובע ומוציא מים חמים תענוג לבני האדם. אמר רבי יהודה פעם אחת בכל חדש סלונות עולין מן התהומות ומשקין את כל פני האדמה שנאמר [בראשית ב׳, ו׳] ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה. העבים משמיעין את קול צנורותיהן לימים והימים משמיעין את קול צנורותיהן לתהומות ותהום קורא אל תהום להעלות מים וליתן לעבים שנאמר [תהלים מ״ב, ח׳] תהום אל תהום קורא לקול צנוריך. והעבים שואבין מים מן התהומות שנאמר [תהלים קל״ה, ז׳] מעלה נשיאים מקצה הארץ. ובמקום שיפקוד להם הקב״ה להעלות ולהמטיר שם מגשימים. מיד הארץ מתעברת וצמחה כאשה אלמנה שהיא מעוברת מזנות אבל כשירצה הקב״ה לברך צמחה של ארץ ישראל וליתן צידן של בריות פותח אוצרות הטוב שבשמים וממטיר על הארץ שהן מים זכרים ומיד הארץ מתעברת ככלה שהיא מתעברת מבעלה הראשון וצמחה זרע של ברכה שנאמר [דברים כ״ח, י״ב] יפתח ה׳ את אוצרו הטוב את השמים וכתיב [ישעיה ס״ב, ה׳] כי יבעל בחור בתולה יבעלוך בניך. וכתיב [ישעיה נ״ה, י׳] כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים וגו׳:

באור מספיק

נבראו הבורות והתהומות כצ״ל. וכמ״ש לעיל שנעשו עמקים על תוכה של ארץ ונתגלגלו המים כו׳ הרי שבתחלה נעשו העמקים ואחרי כן נקוה לשם המים. [.]לונות צנורות:

מעלה נשיאים מקצה הארץ. והוא פשיט כמ״ש לעיל שהארץ על התהומות. נמצא התהומות בקצה השנית של הארץ לעבר פניו:

שהם מים זכרים. עיין לקמן פרק כ״ג מ״ש שם:




אין פרושים.

לפרש

כדי לפרש צריך להתחבר.