בס״ד

פרק ז׳

פרק שביעי

רבן יוחנן בן זכאי ורבי גמליאל ורבי ישמעאל ורבי אלעזר בן ערך ורבי אליעזר בן הורקנוס ורבי עקיבא היו יושבים ודורשים על מולד הלבנה ואמרו דבר אחד אמר הקדוש ברוך הוא נבראו השמים למכון כסא מלכותו שנאמר [תהלים ל״ג, ו׳] בדבר ה׳ שמים נעשו אבל בצבא השמים יגיעה הרבה נאמר בה שנאמר [תהלים ל״ג, ו׳] וברוח פיו כל צבאם מה עשה הקב״ה נפח ברוח נשמת פיו ונבראו כל צבא השמים בבת אחת שנאמר [תהלים ל״ג, ו׳] וברוח פיו כל צבאם. כל הכוכבים והמזלות ושני המאורות נבראו בתחילת ליל רביעי ולא קדם זה לזה אלא שתי ידות שעות לפיכך כל מעשה חמה במתינות וכל מעשה לבנה בזריזות מה שהחמה מהלכת כל ימות השבוע הלבנה ליום אחד וכל שהחמה מהלכת כל ימות השנה מהלכת הלבנה לג׳ יום. כל הימים משרתים לראש מולד הלבנה לאחריהם למפרע בתחלת ליל רביעי ראש מולד לבנה בשעת שבתאי שנ״ץ כמ״ל ח״ש ולאחר שלש שנים של מחזור הקטן יום של אחריו תחלת ליל שלישי ראש מולד הלבנה בשעת נוגה ולאחר שלש שנים של מחזור הקטן חוזר יום של אחריו. בתחילת ליל שני ראש מולד הלבנה בשעת צדק ולאחר ג׳ שנים של מחזור הקטן חוזר יום של אחריו בתחילת ליל ראשון ראש מולד לבנה בשעת כוכב ולאחר ג׳ שנים של מחזור הקטן חוזר יום של אחריו בתחלת ליל שבת ראש מולד לבנה בשעת מאדים ולאחר שלש של מחזור הקטן חוזר יום של אחריו בתחילת ליל ששי ראש מולד לבנה בשעת לבנה ולאחר שלש שנים של מחזור הקטן חוזר יום של אחריו. בתחילת ליל חמישי ראש מולד הלבנה בשעת חמה ולאחר שלש שנים של מחזור הקטן חוזר יום של אחריו. בתחילת ליל רביעי ראש מולד הלבנה בשעת שבתאי. בשעה שנברא מחזור הגדול של לבנה כ״א שנה וז׳ מחזורים קטנים יש בו מג׳ ג׳ שנים וכל מזל ומזל משרת את ימי חדש הלבנה כ״ט ימים ומחצה וב׳ ידות שעה וע״ג חלקים וכל מזל ומזל משרת את ימות חדש הלבנה שני ימים וה׳ שעות ושלש מזלות לשבעה ימים השר המתחיל בראש חדש הלבנה הוא השר המשלים בסוף חדש הלבנה. הלבנה מתחדשת בכל מולד ומולד אחת בלילה ואחת ביום וזה האות שלהם [בראשית א׳, י״ט] ויהי ערב ויהי בקר. אין בכל מולד לראש מולד לשנה הבאה אלא ארבעה ימים וד׳ שעות ותתע״ו חלקים. אין בין מחזור הגדול למחזור הקטן אלא שלשה עשר יום ובמערב אימתי בזמן שהחמה מהלכת לקרן דרומית הלבנה מהלכת לקרן צפונית אימתי בזמן שהחמה מהלכת בקרן צפונית הלבנה מהלכת בקרן דרומית וכל השעות משרתים לראש מולד לבנה לאחריהן למפרע של״כ ננחמ״ץ בשעה ראשונה תחילת ליל רביעי ראש מולד לבנה בשעת שבתאי ובשנה השנית ראש מולד לבנה בשעת לבנה ובשנה השלישית בשעה של אחריה ראש מולד לבנה בשעת כוכב ובשנה הרביעית בשעה של אחריה ראש מולד לבנה בשעת נוגה ובשנה החמישית בשעה של אחריה ראש מולד לבנה בשעת חמה ובשנה הששית שעה של אחריה ראש מולד לבנה בשעת מאדים ובשנה השביעית ראש מולד לבנה בשעת צדק וכן שלשה פעמים השעות הללו משרתות לראש מולד לבנה לאחריהם עד אחד ועשרים שנה של מחזור כל המזלות משרתים לבנה בלילה מארבע פנות העולם שלש בצפון שלש בדרום שלש במערב שלש במזרח וכל השעות משרתות ללבנה בלילה שתים בדרום שתים בצפון שתים במזרח שתים במערב ובשעה שמתחיל לשרת בדרום גומר במערב וכל סביבותיו כן כל מאורי אור הגדולים נתונים בדרום חוץ מן העגלה שהיא נתונה בצפון וכל המזיקים המהלכים בקרקע והמלאכים שנפלו מגדולתן וממקום קדושתן מן השמים בימי דור אנוש כשהם עולים לשמוע דבר מאחורי הפרגוד הן מתרפדין בשבט של אש וחוזרים לאחוריהן למקומן. עשרה ימים וכ״א שעות ור״ד חלקים יתרון ימות החמה על ימות הלבנה והעיבור נכנס להשוות ימות שנות החמה עם ימות שנות הלבנה. והחמה והלבנה מתחילין מראש חדש ניסן החמה מהלך לפניה בתקופתה וטלה מתחיל לשרת לפניו ביום וכל המזלות משרתין אחריו כדרכן והלבנה מהלכת לאחריה וטלה מתחיל לשרת לפניה בלילה וכל המזלות משרתין אחריו כדרכן וכן עד שנת מחזור הקטן עד שנת העיבור בא העיבור דוחה לראש מולד לבנה ועומד בראש חדש אדר וכן עד שנת מחזור הקטן בא העיבור דוחה לראש מולד לבנה ועומד בראש חדש טבת וכן עד י״ב עבורין באין החמה והלבנה שוין לתחילת ליל רביעי בשעת שבתאי בשעה שנבראו. אין בין מולד למולד אלא שלשים ושש שעות וב׳ ידות שעה וע״ג חלקים. אין הלבנה חסרה מן השמים אלא כהרף עין אפילו יש בה כמלוא החוט סובבת במזרח ובמערב ואין כח בעין לראות הלבנה עד שמונה שעות גדולים בין ראש מולד לבנה בין בסוף מולד לבנה. חשבון ימות שנות הלבנה ג׳ מאות ונ״ד ימים ושליש יום ותתע״ו חלקים. כל השעות של חדש הלבנה תרק״ח שעות ושני ידות שעה. כל השעות של שנת הלבנה שמונה אלפים ותק״ד שעות. כל המזלות משרתים למולד הלבנה ולתולדות בני אדם ועליהם העולם עומד וכל מי שהוא חכם ומבין הוא מבין מולד לבנה ותולדות בני אדם ועליהם אומר הכתוב [בראשית א׳, י״ד] והיו לאותות ולמועדים אותות הללו לא ימושו משרתים לחמה ביום וללבנה בלילה. בשלשה מחזורות של חמה וארבעה מחזורות של לבנה פ״ד שנים שהיא שעה אחת מיומו של הקב״ה באין חמה ולבנה שוים בתחילת ליל רביעי ובשעת שבתאי בשעה שנבראו בשעה ששלהבת לבנה מגעת לחמה במעלות ששים עובר בתוכה ומכבה את אורו ובשעה ששלהבת החמה מגעת ללבנה בלילה במעלות ארבעים עובר בתוכו ומכבה את אורו. רבי נהוראי אומר גזרת מלך במלח מפורסמת היא בשעה שישראל חוטאין ואינן מעברין את השנה כראוי בשעה ששלהבת חמה מגעת ללבנה בלילה מעלות ארבעים הקב״ה מכהה את הלבנה וגונז אחד מן הסנהדרין וכשישראל עושין רצונו של הקב״ה עושה ברחמיו הרבים ומכהה את החמה ושולח רוגזו על עובדי כוכבים ומזלות שנאמר [ירמיה י׳, ב׳] כה אמר ה׳ אל דרך הגוים לא תלמדו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהנה עובדי כוכבים ומזלות יחתו ולא ישראל. כשם שאין אור החמה מושל באור הלבנה ולא אור הלבנה באור החמה כך אנו מונים לא מנין החמה בלילה ולא מנין הלבנה ביום ולא ישיגו גבול איש את רעהו מדור הלבנה קין [ס״א בין] ענן לערפל עשויין כמין שני קערות כפויות זו על גבי זו והוא יוצא בין שניהם וכשהוא מולד לבנה אלו שני עננים הופכים את פניהם ברוח מערבית והוא יוצא מבין שניהם כמין שופר בלילה הראשון מדה אחת בלילה השניה מדה שניה וכן עד חציו של חדש עד שהוא מתגלה כלו ומחציו של חדש אלו שני עננים והופכים את פניהם לרוח מזרחי פאת הלבנה שיצא מתחילה מתחיל ונכנס ומתכסה בין שניהם בלילה הראשון מדה אחת בלילה השניה מדה שנית וכן עד סופו של חדש עד שמתכסה כלו ומנין שהוא נתון בין שני עננים שנאמר [איוב ל״ח, ט׳] בשומ{י} ענן לבושו וערפל חתולתו ומנין שהוא מתכסה כלו שנאמר [תהלים פ״א, ד׳] תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו, ביום שמתכסה כולו:

באור מספיק

פרק ז׳

וכל מעשה הלבנה בזריזות וכל שהחמה מהלכת כל ימות השנה מהלכת הלבנה ל׳ יום. כצ״ל. וכל השאר נמחק ועיין ירושלמי ר״ה פרק ב׳:

מכהה את הלבנה כו׳. עיין סוכה כ״ט א׳ וראה מ״ש סיע״ד ח״ש בביאור עניני ליקוי חמה לא כמו שמבינים העולם. אך ענין הליקוי הוא כי לפעמים נמצאים בחמה עצמה כתמים גדולים בכלי הבטה וכתמים אלו אין להם סיבה ידועה ולא נודע גם כן באיזה זמן יפול דבר:




אין פרושים.

לפרש

כדי לפרש צריך להתחבר.