בס״ד

פרק ט׳

פרק תשיעי

בחמישי השריץ מן המים כל מין עוף זכרים ונקבות טהורים וטמאים בשני סימנים הן מטהרין בזפק ובקרקבן נקלף רבי אליעזר אומר באצבע יתירה. ושני מיני עופות נבחרו לקרבן עולה אלו הן תור ובני יונה. בחמישי השריץ מן המים כל מין דגים זכרים ונקבות וטמאים וטהורים בשני סימנים הם מטהרים סנפיר וקשקשת ואם לאו הם טמאים. בחמישי השריץ מן המים כל מיני חגבים זכרים ונקבות טמאים וטהורים בשני סימנים הן מטהרים בכרעים ארוכים שהן מקפצין על הארץ ובכנפים מכסין את כל הגוף ואלו ששרצו מן המים דגים וחגבים נאכלין שלא בשחיטה אבל העוף אינו נאכל אלא בשחיטה אלו שנבראו מן המים דמן נשפך כמים ואלו שנבראו מן הארץ דמן נכסות בעפר. רבי אליעזר אומר לא על המים בלבד אמרו שישרצו אלא אף על עובדי כוכבים ומזלות שנמשלו כמים שנאמר [ישעיה י״ז, י״ב] ושאון לאומים כשאון מים כבירים ישאון וכשם ששרצו המים ביום ההוא כך עתידים עובדי כוכבים ומזלות לשרוץ בעולם ונלחמים אלו עם אלו להשחית שנאמר [על פי דברי היצים־ ב׳ ט״ו, ו׳] ונתתי גוי בגוי וממלכה בממלכה כי אלהים הממם בכל צרה וכתיב אחריו ישועת ישראל שנאמר [דברי היצים־ ב׳ ט״ו, ז׳] ואתם חזקו ואל ירפו ידיכם. כל הנהרות כשם שהם מהלכין על הארץ הם טובים וברוכים ומתוקים ויש מהן הנייה לעולם נכנסו לים הם מאורים רעים ומרורים ואין מהם הנייה לעולם כך ישראל שבטוחים בצל יוצרם הם ברוכים ומתוקים ויש מהן הנייה לעולם ובזמן שהם סרים מאחרי יוצרם ובטחו בחקות עובדי כוכבים ומזלות הם נאררים ורעים ואין מהם הנייה לעולם. וכשם שמימי נהרות מאכל לים כך הם מאכל לאשו של גיהנם וכל הגשמים יורדים בים ורע הם לאשר בים ומהם הדגים מזדווגים. בחמישי נהפכו כל המים לדם במצרים בחמישי יצאו אבותינו ממצרים בחמישי עמדו מימי הירדן לפני ארון ברית ה׳ בחמישי סתם חזקיהו את המעינות שהיו בירושלים שנאמר [על פי דברי הימים־ ב׳ ל״ב, ל׳] והנה חזקיה סתם את מימי גיחון העליון בחמישי השריץ מן המים לויתן נחש בריח מדורו במים התחתונים ובין שני סנפיריו הבריח התיכון של ארץ עומד וכל התנינים הגדולים שבים מזונו של לויתן והקב״ה שוחק עמו יום יום והוא פותח פיו והתנין הגדול שבא יומו להאכל הוא בורח ונס ונכנס לתוך פיו של לויתן והקב״ה שוחק בו שנאמר [תהלים ק״ד, כ״ו] לויתן זה יצרת לשחק בו רבי מאיר אומר אלו שנבראו מן הארץ פרים ורבים בארץ ואלו ששרצו מן המים פרים ורבים במים חוץ מכל מין עוף כנף שברייתו מן המים ופרה ורבה בארץ שנאמר [בראשית א׳, כ״ב] והעוף ירב בארץ ואלו ששרצו מן המים פרים ורבים בבצים ואלו שנבראו מן הארץ פרים ורבים בולד:

באור מספיק

פרק ט׳

בזפק כו׳. כ״ה חולין נ״ט א׳ ומיירי בידוע שאינו דורס כמבואר שם בגמרא:

ובקורקבן נקלף. ודוקא אם קורקבנו נקלף ביד לאפוקי אם אינו נקלף אלא בסכין. ועיין פרטי הדינים ביו״ד סימן פ״ב סעיף ב׳:

באצבע יתירה. זו אצבע שאחורי האצבעות (רש״י שם):

תורים ובני יונה. כצ״ל. ועיין חולין כ״ב א׳:

בסנפיר. הוא הפורח בהם ששט בהם על פני המים:

וקשקשת. הם הקבועים בו שאין זזים מעליהם אלא בידים ופרטי דינים יו״ד סימן פ״ג:

בכרעים ארוכים שבהם מקפצים כו׳. כצ״ל ועיין במשנה שם:

מכסין את כל הגוף. שם ובגמרא איתא וכנפיו חופין את רובו:

הם מאורים. לשון המים המאררים:

והקב״ה שוחק עמו יום. נמחק כי הוא מיותר ומקומו להלן:




אין פרושים.

לפרש

כדי לפרש צריך להתחבר.