בס״ד

סימן א׳

קסת הסופר

א מי הם הכשרים לכתוב ספרים. תפילין ומזוזות. ולקנות מהם. ובו ו׳ סעיפים:

א] תניא אמר רבי מאיר כשבאתי אצל רבי ישמעאל אמר לי בני מה מלאכתך אמרתי לו לבלר [פירוש סופר] אני אמר לי בני הוי זהיר במלאכתך שמלאכתך מלאכת שמים היא שמא אתה מחסר אות אחת או מיתר אות אחת נמצא מחריב את כל העולם כולו [עירובין דף י״ג] מכאן יראה הסופר איך הוא צריך להיות ירא את ה׳ מאוד. שאם עשה איזה קלקול או שלא עשה איזה תיקון כפי הראוי מפסיד את נשמתו כי הוא גוזל את הרבים וגם מחטיאם ששרויים בלא מצות עשה ומברכים בכל יום ברכות לבטלה. ועליו הכתוב אומר [קהלת ט׳, י״ח] וחוטא אחד יאבד טובה הרבה. ונאמר [ירמיה מ״ח, י׳] ארור עושה מלאכת ה׳ ברמיה. על כן הוא מן הראוי למי שיש כח בידו. למנות סופרים מהוגנים. אנשי אמת. שונאי בצע. בעלי תורה. יראי אלהים וחרדים על דברו. בכל עיר ועיר ובכל פלך ופלך כמו שממנים שוחטים ובודקים. וכל מי שכותב ספרי תורה. תפילין ומזוזות. טובים וכשרים כפי כל יכולתו. שכרו כפול ומכופל וניצול מדינה של גיהנם [בדיני כתיבת תפילין מהר״א מזינשהיים ובלבוש]:

ב] ספר תורה תפילין ומזוזות שכתבן מין ישרפו. כתבן נכרי או מוסר [עיין חושן המשפט סימן שפ״ח] או אשה או חרש או שוטה או קטן פסולים ויגנזו שנאמר [דברים ו׳ ח׳?ט׳; דברים י״א י״חכ׳] וקשרתם וכתבתם, ודרשינן כל שישנו בקשירה ישנו בכתיבה וכל שאינו בקשירה [שאינו מוזהר עליה או שאינו מאמין בה] אינו בכתיבה. וכיון דילפינן לה מקרא בעינן שיהיה דוקא גדול ממש דהיינו שהביא שתי שערות לאחר שהוא בן י״ג שנה [מגן אברהם ועיין חושן המשפט סימן שפ״ח] או אשה או חרש או שוטה או קטן פסולים ויגנזו שנאמר [דברים ו׳ ח׳?ט׳; דברים י״א י״חכ׳] וקשרתם וכתבתם, ודרשינן כל שישנו בקשירה ישנו בכתיבה וכל שאינו בקשירה [שאינו מוזהר עליה או שאינו מאמין בה] אינו בכתיבה. וכיון דילפינן לה מקרא בעינן שיהיה דוקא גדול ממש דהיינו שהביא שתי שערות לאחר שהוא בן י״ג שנה [מגן אברהם ועיין נודע ביהודה תנינא סימן א׳ ושו״ת כתר כהונה סימן א׳] אבל מספיקא פסול לכתוב עד שיעברו עליו רוב שנותיו או שנולדו בו סימני סריס לאחר שעברו עליו עשרים שנה:

ג׳] כל שפסול לכתבן פסול בכל תיקון עשייתן [עיין לקמן סימן כ״א סעיף ב׳] וצריכין לזרז את הסופרים ולענשם שלא לעשות שום תיקון על ידי אשה או קטן:

ד׳] ספר תורה שכתבו ממזר יש פוסלין:

ה׳] ספר תורה שנמצא ביד מין ואין ידוע מי כתבו יגנז. נמצא ביד עכו״ם יש מכשירין ויש אומרים דגם כן יגנז. אם הוחזקו שבזזו עכו״ם ספרי ישראל תולין שהוא מישראל וכשר. והוא הדין במקומות שאין העכו״ם יודעים לכתוב אמרינן מסתמא בזזו אותן. נמצאו תפילין בידי עכו״ם כשרים:

ו׳] אין לוקחין ספרי תורה תפילין ומזוזות מן העכו״ם ביותר מכדי דמיהן כדי שלא להרגילן לגנבן ולגזלן. אבל בכדי דמיהם חייבים לקנותן [אפילו במקום שצריכין גניזה] ואם העכו״ם רוצה הרבה צריך לעסוק ולדבר עמו בדברי רצוי אולי ישתוה עמו בכדי דמיו. ואם אחרי כן עומד בדעתו אז מניחן בידו [ט״ז]. ואין לבקש מן העכו״ם שיתנם לו בזול יותר מדאי פן יכעוס וישליכם למקום אבוד:




אין פרושים.

לפרש

כדי לפרש צריך להתחבר.